פסק-דין בתיק עפ"ת 43395-10-12

פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 11/09/12, על ידי השופט שמואל יציב, בתיק תת"ע 1058-05-12.

2.         הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.         המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה ברכב אשר רישיונו פקע מזה תקופה העולה על 6 חודשים - עבירה לפי סעיף 2, לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 (להלן: " הפקודה"), עבירה של נהיגה ברכב מבלי שהיה למערער או לאדם אחר פוליסת ביטוח בת תוקף - עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל- 1970.

4.         בכתב האישום נטען כי ביום 31/01/12 בשעה 09:35, נהג המערער ברכב ונסע ברחוב שפרינצק 66 בקריית אתא, כאשר רישיון הרכב פקע מיום 07/01/06 ומבלי שהיה בידו פוליסת ביטוח בת תוקף.

5.         ביום 11/09/12, הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות הנ"ל, הצדדים טענו לעונש (המערער לא היה מיוצג) ובית משפט קמא גזר עליו את העונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל, הפעיל עונשי פסילה שהוטלו עליו בארבעה תיקים כמפורט להלן:-

  התיק הראשון: של (בית משפט לתעבורה בעכו)- 1567-04-09, בו הוטל עליו ביום 06/05/09, עונש של 3 חודשי פסילה על תנאי.

 התיק השני: של (בית משפט לתעבורה בחיפה)- 409-07, בו הוטל עליו ביום 22/03/09, עונש פסילה של 3 חודשים.

התיק השלישי: של (בית משפט השלום בחיפה) 3637-03-09, בו הוטל עליו ביום 22/11/09, עונש של 3 חודשי פסילה על תנאי.

התיק הרביעי: של (בית משפט השלום לתעבורה בחיפה)- 6125-01-10 ובו הוטל עליו עונש פסילה על תנאי של 4 חודשים.

בית משפט קמא הפעיל עונשי הפסילה הנ"ל בחופף.

6.         כמו כן, הטיל בית משפט קמא על המערער עונש מאסר מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 3,000 ש"ח.

7.         הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

טענות הצדדים:

8.         המערער סבור כי בית משפט קמא החמיר איתו יתר על המידה. העונש בגין העבירות בהן הורשע לא הצדיק הטלת עונש פסילה של 24 חודשים.

9.         לדעת המערער, חרג בית משפט קמא מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים, דבר שפוגע בעיקרון יציבות מדיניות הענישה והטלת העונש הראוי וההולם.

10.        העונש שהוטל על המערער יוצר פער ניכר וחריג בין רמת הענישה שנקבעה בתיקים אחרים לבין זו שנקבעה בענייננו של המערער.